Dixie Flatline - Answer

כל כך הרבה זמן רציתי לתזגם את האחד הזה

https://www.youtube.com/watch?v=vrbVahCHDw4

הפרידה עברה - וחלפה לה
השני-ם המשי~כו לנוע
הזמן-הוא כה א-כזרי
אך מ-ח-ייך הוא לי

העיר בה - חל-מנו אז-ב-יחד
העתי-ד - שכב~ר לא יגי-ע
צבעם דהה, א-ב~ד
בזמן בו - ש-מש ב-הם הכתה

הזמן - הקפוא, שולח את-ידיו
ומנסה למצוא אותי, אותך
העול והכבדות - וכל הרגשות הללו
נשטפו מזמן, בגשם

אם כך זה נראה, משונה,
שכך חזי-פועם
ישנו מקום שמור בשבי-לך בלבי
הקול שנשמע, זה קולך,
אשר קורא אלי
ברור הוא מתמיד כש-הוא הוגה את שמי

חיצי חרטה ואובדן שאמורים לדהות
עדיין חרוטים בי, גורמי-ם שעוד אזכור
אותם רגשות שאיתי, הם-כמו שלשלאה
נראה שאני איאלץ לשאת זאת לעד

אין אף חרטה - בלבי
ובכל-זאת תמיד אתהה
אם לא היינו נ-פרדים כך
איך עו-למי היה?

אחרי זמ-ן כה ר~ב, כך בוחנת
אהב-ה שהי~א קצת אחרת
אחת ש-תע-בו~ד
כדי שלא - אסבול עוד

כמו השקט א-חרי הרעם
שמבטיח רוך וקצת רוגע
לבי השבור, עם הזמ~ן
אסף-את - ח-ל-קיו, החלים

אך א-ני-שוב תוהה, איך כ-ל חילוף-עונה
משהו - בי קם וקורא בשמך
עם געגוע קל - לזמן כל כך יקר, א-שר
ז-כרו-נות ממ-נו שבו

לבי כבר החליט, סו~פית,
לשמור מקום ל-ך
תמיד יהיה בי חלק
ש-יזכור אותך

בזמן כה ישן, שלעד
כבר לא א-חזור-אליו
צללית שלי לועגת
ל-כאב שבי

יש משהו נורא, בעובדה,
שאנו רחוקים
אין לנו ד-רך
למצוא - זה את זו

אך כש-הרגשות מתחבאים,
יושבים ב-עלטה

אנו נוכל ל-ה-יות שוב רק ידידים