Tori no Uta - Lia

שלום לכולם, כאן ווינגס
לנוחיותכם, אומר כי מקפים ופסיקים נוספו לכתו כדי להקל את ההבנה של הקצב ולא לצורך פיסוק.

השיר הוא "שיר הציפור", הפתיח של הסדרה הנפלאה (וסוחטת הדמעות) - Air. השיר תורגם בגרסתו המקוצרת
תהנו!

https://www.youtube.com/watch?v=COOnkOE5Fto


Tori no Uta

כשישבנו שם, בגבעה
ובהינו בשובל, העשן
רצתי אל האור, הנפלא
ועזבתי את ידך, כדי
לעוף, לשם

באופק קיים מקום, שבו איש עוד לא היה,
א-בל,
נמשיך להביט לשם, ולשאת, מש-א-לה

כשהילדים עוברים, על מסילו-ת פלדה,
בקיץ,
משתי ידיהם, מתעופפת אותה תקווה.

ממשיכים לרוץ, בגבעה
יום אחד נגיע אל, העשן
שנינו מחזיקים, בידיעה
שדבר לא השתנה וכך, יהיה ל-נ-צח

א-ני, רוצה, להגן על ההווה, הטהור
כמו פוסידון, בחוזקה, להבטיח שלעד, יזהר
אותו, האור

סוף סוף תרגמתי את הגרסה הארוכה לשיר הזה! האמת שכאן זה היה יותר קשה, כי הגרסה המקוצרת היא פשוט כל מיני קטעים לא קשורים בגרסה הארוכה, אז הייתי צריכה לשים באמצע דברים בלי לפגוע במשמעות של זה :\
אני ממש מתחברת לשיר הזה, הוא מקסים... אני מקווה שלא הרסתי אותו ^^" אני חושבת שהיה יכול להיות אולי טוב יותר, אבל רציתי להיצמד לגרסה המקוצרת שלי, כי גם לווינגס הישנה מגיע החלק שלה בתזגום.

תהנו ^^



Tori no Uta
כשישבנו שם, בגבעה,
ובהינו בשובל העשן
רצתי אל האור הנפלא
חלשה כל כך, כמו תמיד,
ואז הבנתי -
אין אף דבר, בעולם אשר נשאר בלי שינוי
כך זה גם אצלי, כמו כולם,
אז עזבתי את ידך, כדי, לעוף, לשם

אותה בת-ציפור קטנה, אין ביכולתה לעוף
פרא
אבל יום יבוא ובו, היא תטעם מעוף
באופק קיים מקום, שבו איש עוד לא היה,
אבל,
נמשיך להביט לשם, ולשאת, משאלה

כשהילדים עוברים, על מסילות פלדה,
בקיץ,
רגליהם חשות, נשימת רוח ים קרירה
ובמרחק, כל שמש ילדותם, תנום לה
משתי ידיהם, מתעופפת אותה תקווה.

ממשיכים לרוץ, בגבעה
יום אחד נגיע אל, העשן
שנינו מחזיקים, בידיעה
שדבר לא השתנה וכך, יהיה לנצח
א-ני, רוצה, להגן על ההווה, הטהור
כמו פוסידון, בחוזקה, להבטיח שלעד, יזהר
אותו, האור

אל עבר שחקים תפנה, טחנת הרוח ל-הביה
אשר לעולם שבים ל-אותו מקום
באופק קיים מקום, אליו לא תוכל לעוף,
א-בל
לעד היא תביט לשם עם אותו, החלום

אם שוב אזכר, במסילות פלדה
של קיץ
חבויות היו, כשמעל ענני סופה
זאת אזכור תמיד, יהיה אשר יהיה
לבטח
כל העונות, לא ישכיחו ימי אתמול

ממשיכים לרוץ, בגבעה
יום אחד נגיע אל, העשן
רצתי כבר לפני הספירה
אז צחקנו בתקווה כנה, שעוד נהיה כאן
עוד מביטים, בשמיים שלנצח כחולים
גם אם תחליק, לא ארפה,
מן היד הזו שבידי
לעולמים

כשישבנו שם, בגבעה,
ובהינו בשובל העשן
רצתי אל האור הנפלא
חלשה כל כך, כמו תמיד,
ואז הבנתי -
אין אף דבר, בעולם אשר נשאר בלי שינוי
כך זה גם אצלי, כמו כולם,
אז עזבתי את ידך, כדי, לעוף, לשם