Jin- Summertime Record

2019-04-08, 23:27

בס"ד

אז אני,, ממש ממש ממש ממש לא בטוחה לגבי מה שיצא לי כאן, אבל כבר שנה שזה ישב לי חצי-גמור בתיקיות והחלטתי לנסות ולסיים את התזגום היום.
וכמובן... בהתאמה לקאבר השקט והיפהפה הזה.
----

----

רישום קיצי \ Summertime Record

לאחרונה נחמד בחוץ
קרעי ענן את התכול מציפים,
כל הרחוב באור רחוץ
כמו בחלום, בצבעים עייפים

הזכרונות מתעמעמים,
קשה לראות שוב את מה שהיה
מאז הרי חלפו שנים,
נותרנו עם התהייה-
אהה...

היינו אז כה צעירים
אך בעינינו, בגרנו מזמן
כל יום נדמה קרב אדירים
לחמנו יחד, חיפשנו סימן

כל המוזר הפך טבעי-
בבדידותנו, קיבלנו הכל
והייאוש שבלבי
כמעט גרם גם לי ליפול

דשא גבוה מוסט לצדדים;
לובן השמש, צעדים
קול מדבר, והמילים:
"אתה מרגיש בודד? בוא, גש הלום."

גם החושים בי מתעתעים-
מה האמת, ועל מה לא לסמוך?
ובמוחי, ספק ששוב טורד אותי:
"ומה אם כל זה רק חלום?"

אל בית העץ שוב נעלה,
נצחק על הא וגם על דא
עד ילדותנו תתכלה,
נשיח בהנאה

מטוס סילון ימריא אל על
"כמה בהיר!" נקרא בקול
ועל פנייך הבעה-
אך למה רק אותה קשה לי לזכור?...

המציאות דוהרת לה
והכאב ממהר לצדה
השקט שבחרתי לי
קורס כמו ממלכה אבודה

אתמול נמשך לתוך היום;
גם הגדולים לפעמים פוחדים
עבר פינה מקום להווה,
אבל עודנו ילדים

והעולם עוד סובב על צירו,
להט השמש מעליו
אובך החום לוחש אליי:
"לא, אל תשכח, צריך עוד להמשיך."

ושוב, ושוב, בכל לילה ויום
יום המחר מתנגן בחלום;
לא לחזור, לבנות עתיד במו ידיי,
לעשות את מה שצריך-

"זכור, הכל עבר מזמן-
המחנה, ההרפתקה,
השיטוטים מזמן חלפו-
כבתה כבר האבוקה..."

אך הבודדים שנכספו,
הילדים שוב התאספו
והשעון חזר לזוז-
"עוד ניפגש, נכון?"

"כמה נעים!" נאמר יחדיו
מול השמיים הצלולים,
ובנשימה, כדי לא לבכות
נאמר להתראות-

שוב את ה"מחנה" נזכיר
בצחוק, ביום של קיץ בהיר
שוב ניפגש, אם הדמיון לנצח יישאר
וזה העתיד
שאצייר.

----
((אאאאעעעעעע יש לי כל כך הרבה ספקות לגבי התזגום הזה אבל עדיף שיהיה כאן מאשר במגירה שלי לנצח אז הנההה))