Nogizaka 46 - Tsuki no Ookisa

הלבנה הלילה משום מה גדולה יותר משהייתה בעבר
מאירה היא כה חזק  על העולם
עם הגב כפוף אני שוב שבה עייפה לבית אבל תמיד אזכור
אני צועדת עם חברים
זה היה נהדר לו יכולתי בדממה לבכות ואז
לחייך כמו תמיד
להתחזק אני צריכה מפני שהעצבות
תלמד אותי לסמוך על עצמי... תמיד
כמה עוד אני אפגע עד שאת הכאב אשכח
הלבנה אדומה מן הדם לי מזכירה את משמעות חיינו
אשכב על הארץ אביט למעלה
ואז כל המחשבות יעלו
בדידות היא אלה שאין להם בכלל עבר
אלו שמכירים רק את ההווה