Alice Dere - IOSYS

שלום לכולם! התזגום הבא לא תוזגם על ידי כי אם על ידי שקד. 
שקד לא יכול לפרסם את התזגום הבא מסיבות אישיות ולכן הוא ביקש ממני להעלות אותו בשמו.




כל פעם ש-אנו נפגשים, ליבי פועם (פועם פועם)
כל יום אני רק מתרגשת הרבה יותר (יותר יותר)
הלב שלי עכשיו מתנדנד מהר מהר (מהר מהר)
זה לא מפסיק וזה מדכא אותי נורא (נורא נורא)

(גם ביום שמשעמם
עם הרגעים שמדכאים
לשנות ריגשותי אוכל
וסוף סוף אלמד להתרגש)

להפוך לגרסה אנושית של עצמי?

על פניך ברכות אגן מכל משמר
מסתכלת למרום, ידינו כאן שלובות
בפגישה איתך פגש אותך גם לבבי
מחפש הוא חום, שלווה ועדינות שרק ליבך יכול לתת

שונאת אותך!

כל דמעה קטנה אשר ממך זלגה
לכל כוכב בשמי הליל גרמה היא לא לנצוץ יותר
רגש שכל כך מוזר אך, כה ברור
לא יפסיק הוא ותמיד ימשיך לו עוד לגדול

קצות אצבעותינו בגורל כבולות
ולמרות שלא אוכל אני כאן להסביר לך זאת
כאשר גבך ניצב כאן מול גבי
כל הפחד שאי פעם בתוכי היה התמוגג

כל יום אני על אויר ושוב צפה צפה (צפה צפה)
יש לי עכשיו דבר לצפות אליו אליו (אליו אליו)
מתלבטת לא יכולה את זה להגיד (זה להגיד)
הגוף שלי לא יכול לשרוד ומתנדנד (ומתנדנד)


(משעמם לי רק טיפה
אני רק מלאה בציפיות
לכודה אני במבוך
אבין עכשיו איך לאהוב יותר)

תעשי אותי מאה אחוז מתוקה!

בחזי שוכנת הפגישה הראשונה
אין סיכוי שארמה אברח או אוותר
אהיה שם בשבילך לאן שלא תלכי
אז בואי ונשווה את המקצב אשר נשמע מקצות אצבעותיי

שונאת אותך...

כשבדידות הלילה כמעט נגמרה 
שמתי לב כמה זמן שעבר מאז אותה פגישה
רגש שכל כך מוזר כאן, בליבי
לבלב לו לגן שלם שרק ממשיך לגדול

מחזיקה את התפילה שלי נתת
ובתוך ליבי איתה נשמרת משאלה קטנה
את שתיהן שולחת אל ליל הכוכב
ודואגת להביא חום אל אותו הקור המקפיא

מירקורורין, מריקורורין, מירמירמירמירמירקורורין
יוריוררין, יוריוררין, יוריוריוריוריוררין

הרהררין, הרהררין, הרהרהרהרהרהררין
הירהיררין, הירהיררין, הירהירהירהירהירהיררין

מירקורורין, מריקורורין, מירמירמירמירמירקורורין
יוריוררין, יוריוררין, יוריוריוריוריוררין

הרהררין, הרהררין, הרהרהרהרהרהררין
הירהיררין, הירהיררין, הירהירהירהירהירהיררין

בואי ונרקוד עכשיו כאן ואלס כה מהודר
לא אפסיד לא אמלט וגם לא אהסס
כל הזמן צעקתי זאת עמוק בתוך ליבי:
"כמה זמן עוד אחכה עד שכמיהות ליבי יגיעו למילים?"

אוהבת אותך...

כל הזמן צוחקת על מה שקרה
כי אני תמיד הייתי אנוכית וקנאית
הראשון להתאהב, ראשון ליפול
כשהרגש המוזר ממשיך לו עוד לגדול

התוכלי לתת לי רק נימוק אחד?
אם אראה לך את שבליבי הוא ישבר מיד
את כל כך שונה ממני ולכן
זו שתשאר בסוף לבכות לה לבדה זו אני