אני מאוד נהנה ללמוד שפות. אנגלית למדתי בכיתה ד' בגלל שגרנו שנה בארה"ב ומאז אני משתמש בה כל הזמן; שיעורי לשון היו מהאהובים עלי בבית הספר. ערבית, איכשהו, לא תפסה אותי, ויום אחד אני רוצה לחזור וללמוד ערבית. אבל כמובן שהשפה שאני הכי נהניתי ללמוד - ועדיין לומד - היא יפנית. אני לומד יפנית כשנה וחצי עצמאית, ויש בשפה הזו כל כך הרבה נקודות מעניינות שהחלטתי שאני חייב לחלוק כמה מהן איתכם, אפיול שכנראה שאתם יודעים חצי ממה שאני אגיד:


1. יפנית עובדת כמו דיבור יודה. כלומר, ביפנית במקום להגיד "יפנית עובדת כמו דיבור יודה" הייתי אומר "כמו דיבור יודה יפנית עובדת". המילית/סיומת שמייצגת את חיוביות/שליליות וזמן המשפט באה תמיד בסופו, אם כסיומת של פועל או תארים מסוימים ואם כמילית סיום סטנדרטית (כמו desu, שאגב ה-u בה בד"כ לא מבוטאת כלל ונשמעת יותר כמו dess). מה זה אומר? טוב, זה אומר שמשמעות המשפט יכולה להשתנות בכמעט כל דרך בסוף המשפט. יש הבדל קטן מאוד בין המשפטים "אני אוהב אותך", "אני לא אוהב אותך" ו"אני אהבתי אותך". זה מרגיש קצת כמו לתקוע NOT בסוף משפטים, כי זה די מה שזה - פשוט שביפנית זה חלק מהשפה ולא סלנג.


2. ביפנית יש שתי מיליות שמשמעותן בקירוב "is" - אלו הן は ו- が, כלומר wa, ga (אלו מאיתנו שיודעים לקרוא הירגנה ישימו לב שווא כתובה עם האות של הא. אני לא יודע למה זה, אבל ככה עושים ביפנית). ההבדל ביניהן מאוד קטן - כל אחת שמה את הדגש על מקום אחר במשפט ביחס אליה. לדוגמא, בואו נתבונן על המשפט "わたし　は　ヨニ" - ברומאג'י "watashi wa yoni", ובעברית "אני יוני". ה"ווא" שמה את הדגש על מה שאחריה - המילה "yoni", כלומר "יוני", ולכן המשפט נראה כמו "אני יוני" - כנראה שאתם לא מכירים אותי ולכן אני מדגיש שהאדם שהוא אני, שמו יוני. לעומת זאת המשפט "わたし　が　ヨニ" - ברומאג'י "watashi ga yoni" ובעברית "אני יוני", שם את הדגש על מה שבא לפני המילית - "אני יוני", כלומר חשוב לי להדגיש לכם שיוני זה השם שלי. אולי אתם קראתם בקהל של מאות אנשים "מי זה יוני?" ואני מנסה למשוך את תשומת לבכם, מנופף בידי וצועק "אני יוני!"


3. ביפנית יש הפרדה גאונית בין פעיל לסביל. מאוד קל להדגים - הפועל "משהו עוצר" (בערך) היא "tomaru", והפועל "לעצור משהו" הוא "tomeru". כלומר, פעלים בפעיל, שמראים שמושא הפועל עושה משהו אקטיבית, מקבלים צליל e לפני הסיומת ru, ופעלים בסביל, שמראים שעל מושא הפועל מופעלת פעולה כלשהי באופן סביל מקבלים צליל a לפני הסיומת ru. בטוח שמעתם מתישהו באנימה דמות שאומרת "tomaru!" או משהו בסגנון - הם רצו שמישהו יעצור, ולכן השתמשו בצורת הסביל, כי המישהו עצמו עוצר ולא עוצרים אותו. צריך להדגיש שכנראה שיש סוגי פעלים אחרים שלא למדתי אז אולי זה לא תמיד נכון.


זאת חפירת היפנית שלי להיום. יש עוד עובדות אבל הן לא עולות לי לראש כרגע אז נשמור אותן לפעם הבאה שאין לי רעיון על מה עוד לכתוב.