מאוד קשה לי לתת מחמאות ישירות. אין לי בעיה עם מחמאות "עקיפות" יותר, ולהשאיר דברים implied זה בכלל מאוד פשוט, אבל מאוד קשה לי להגיד על משהו שמישהו עשה שהוא "מצוין" או "טוב" (איכשהו התרגלתי קצת יותר למילים "נהדר", "נפלא". "מרשים" מרגיש תמיד נורא ציני). אני מרגיש הרבה יותר בנוח להגיד "וואו, זה כל כך" ולסיים את זה שם, או להשתמש ברטוריקה צינית כדי לקבל אפקט דומה. סמיילים זה בכלל נהדר, ממש התמכרתי אליהם ואני מאוד מנסה להשתמש בפחות.
וזה די מעצבן אותי.
אני רואה אנשים זורקים מחמאות בלי שום בעיות. "מצוין", "מדהים", וביטויים יותר קיצוניים. אולי זה מזכיר לי את הערסיםפרחות מבית הספר, או טראומות פאנבויים אידיוטיים. אבל אני בוודאות יכול להגיד שכשאני סתם אומר על משהו שהוא "מצוין" אני מיד מרגיש צורך לוודא שהוא אכן מצוין, ואז אני רואה משהו שאני חושב שאפשר לשפר, ואז אני מרגיש רע להגיד את ה"מצוין" המקורי בלי סייג. התוצאה היא שמחמאות ישירות שלי קורות הרבה פחות. זה תמיד גורם לי להרגיש טיפה רע, אבל מצד שני להגיד את ה"מצוין" המקורי בלי הבעיה שראיתי יגרום לי להרגיש עוד יותר רע. אפשר להיות נדיב עם עצמי ולהגיד שבתכנות/מדע, טעות בדרך יכולה לפרק את כל התוצאה, אבל זה יותר מנטלי מזה לדעתי.

הסיכום של כל העניין הזה הוא שאם אני מגיב למשהו שעשיתם ומתקן לכם משהו, באמת שזה בא מהערכה של מה שעשיתם, לא משום מקום אחר. ואם קיבלתם מחמאה ישירה, כנראה שאני מרגיש שאתם ראויים לה. ^__^
...לעזאזל, סמיילים שוב.

ובגלל שזה כבר די בלוג שבועי, החלטתי שצריכה להיות רשימה של המדיה שצרכתי השבוע, כי ככה אני לא אחפור על הכל בפייסבוק כל הזמן. why the hell not:

-קראתי את פרקים 20-148 של Hokuto no Ken. בעוד ששישת הווליומים הראשונים לא יותר מדי מעניינים, בתשעה הבאים הרגשתי שהסדרה הצליחה לבנות דמויות שאולי הן פשוטות, אך הן מאוד אנושיות, ונהניתי לקרוא את מעלליהן (שכללו בעיקר להרביץ אחד לשני כדי לסדר טראומות ילדות, כמובן).
-ראיתי את פרקים 2-3 של Azumanga Daioh. אני נהנה עד עכשיו, מה שמוכיח שאני לא שונא סלאפסטיק אנימה ממוצע כמו שחשבתי, רק סלאפסטיק ~*יפן*~ כגון פרק 5 של טורהדורה! וכמות לא קטנה מפול מטאל פאניק. ועכשיו אני מבין רפרנס שהיה בגנשיקן בווליום 8 או 9, שזה נחמד.
-ראיתי שוב את הסרט Django Unchained. השליש הראשון מצוין, השליש השני טוב, השליש השלישי לא משהו.
-סיימתי את הסיפור של טוהו 13.5 עם ביאקורן. דמות מעניינת, אבל אני ממש נוראי איתה. ואני שונא את ה-idle animation שלה, על מה הם חשבו.
-ראיתי let's play של Yume Nikki. משחק שאני חושב שלא הייתי נהנה לשחק, אבל יש בו דברים נחמדים שבהחלט שווה היה לראות.
-עדיין לא הצלחתי לסיים את טוהו 11.